רש"י על חולין ע״ד א:ה׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין ע״ד ע״א:ד׳ רש"י על חולין ע״ד ע״א:ו׳ »

5 אֲמַר לֵיהּ רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה לְרָבָא: וְהָא קְרָא בִּשְׁרָצִים כְּתִיב! אֲמַר לֵיהּ: אִם אֵינוֹ עִנְיָן לִשְׁרָצִים, דְּלָאו בְּנֵי שְׁחִיטָה נִינְהוּ – תְּנֵהוּ עִנְיָן לִבְהֵמָה.

פירוש רש"י על חולין ע״ד א:ה׳

5 בשרצים כתיב - דלא שייכא בהו שחיטה והיכי ממעטת שחיטה מהאי קרא:

6 אם אינו ענין כו' - דעל כרחך במותם מיעוטא הוא דלגופיה לא איצטריך דהא במתים משתעי דנבלתם כתיב ונכתוב וכי יפול למימרא דעושים ניפול ולא בעי במותם אלא על כרחך למעוטי שחיטה:

7 דלאו בני שחיטה נינהו - ולא איצטריך במותם דהא אפילו שחיטתם מיתה היא:

« רש"י על חולין ע״ד ע״א:ד׳ רש"י על חולין ע״ד ע״א:ו׳ »